אני רוצה להתמקד כאן בתואר המהותי של הכהן הקשור ישירות לתפקיד הבולט של הכהן כמי שמטפל בעבודת הפולחן במקדש. למעשה, אין בתקופת המקרא עבודת-אלוהים של ממש אלא באמצעות הכהונה. הכינוי החוזר ונשנה בלשון המקרא לכהנים הוא: 'משרתי יהוה', 'משרתי אלהים' (יש' סא:ו; יר' לג:כא-כב; יואל א:ט, יג; ועוד), 'עומדים לפני יהוה לשרתו' (דב' י:ח; יז:יב; יח:ה, ז; ועוד), 'קרבים אל יהוה לשרתו' (יח' מ:מו; מג:יט; מד:טו), 'קרבים אל שלחנו לשרתו' (שם, מד:טז) וכו'. הכהן הוא משרת. הוא טבח. הוא מלצר. הוא עובד נקיון. ומוציא את הזבל. הוא הבלבוי. הוא איש התאורה והסאונדמן. הוא איש תחזוקה במשכנו של הכוח האלוהי אותו הוא משרת. וזה בדיוק מפני שמהותו , כפי שכבר אמרנו, היא המגע, העבודה הרוחנית דרך הפיזי, דרך המוחש. מעניין שהמונח 'כהן' המופיע לפני התמסדות מערכת הכהונה מבית אהרון לא מיוחס לעולם לאבות או למשה. רק לגויים:
1. מלכיצדק-בראשית יד,יח: "וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן".
2. פוטיפרע- בראשית מא,מה: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"
3. יתרו - שמות ג,א: וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן".
מלכי צדק היה כנעני. 'אל (עליון)' היה בכיר האלים בפנתיאון הכנעני. פוטיפרע היה כהן מצרי. ויתרו היה כהן מדייני. שלושה עמים, שלוש תרבויות, שלושה פנתיאונים אליליים שונים. ושלושתם השפיעו כל אחד על דמות עברית מרכזית אחרת. מלכיצדק על אברהם. פוטיפרע על יוסף (שהיה חותנו!) ויתרו על משה (שגם היה חותנו!). כל הדמויות העבריות חיו בתוככי תרבות של כהונה, של שירות האלים. כשאתה כהן אתה תמיד "כהן ל-" ,"משרת של-". לכן חשובה מאוד ההיכרות עם אותו כוח אלוהי שעימו אתה עובד. שכן אותו אתה משרת. איתו אתה מזדהה. הכוח האלוהי מתברר באמצעות השם. שמו של האל. השם הידוע ביותר של הכוח העברי-יהודי הוא שם יהוה. אנחנו ננסה בהמשך להבין אותו. אבל צריך להדגיש שזהו שם אחד משמות רבים יותר, ולכן נחוץ להכיר גם את השמות האחרים כדי לדעת איך לשרת, ואיך לעבוד עימם עבודה כוהנית. הכהונה שלי מושתתת על שלושה שמות מרכזיים שהם שלושה שלבים ומימדים הבאים זה אחר זה בעבודה הכוהנית:1. אל-שדי 2. יהוה 3. אהבה. כל שלב המבוטא בשם אחר מקביל לתחום אחר שהמשכן במדבר והמקדש בירושלים היו מיוסדים עליו: החצר, הקודש וקודש הקודשים. ברשימות הבאות אתייחס בנפרד לכל שם ושלב בעבודה הכוהנית.
1. מלכיצדק-בראשית יד,יח: "וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן".
2. פוטיפרע- בראשית מא,מה: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"
3. יתרו - שמות ג,א: וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן".
מלכי צדק היה כנעני. 'אל (עליון)' היה בכיר האלים בפנתיאון הכנעני. פוטיפרע היה כהן מצרי. ויתרו היה כהן מדייני. שלושה עמים, שלוש תרבויות, שלושה פנתיאונים אליליים שונים. ושלושתם השפיעו כל אחד על דמות עברית מרכזית אחרת. מלכיצדק על אברהם. פוטיפרע על יוסף (שהיה חותנו!) ויתרו על משה (שגם היה חותנו!). כל הדמויות העבריות חיו בתוככי תרבות של כהונה, של שירות האלים. כשאתה כהן אתה תמיד "כהן ל-" ,"משרת של-". לכן חשובה מאוד ההיכרות עם אותו כוח אלוהי שעימו אתה עובד. שכן אותו אתה משרת. איתו אתה מזדהה. הכוח האלוהי מתברר באמצעות השם. שמו של האל. השם הידוע ביותר של הכוח העברי-יהודי הוא שם יהוה. אנחנו ננסה בהמשך להבין אותו. אבל צריך להדגיש שזהו שם אחד משמות רבים יותר, ולכן נחוץ להכיר גם את השמות האחרים כדי לדעת איך לשרת, ואיך לעבוד עימם עבודה כוהנית. הכהונה שלי מושתתת על שלושה שמות מרכזיים שהם שלושה שלבים ומימדים הבאים זה אחר זה בעבודה הכוהנית:1. אל-שדי 2. יהוה 3. אהבה. כל שלב המבוטא בשם אחר מקביל לתחום אחר שהמשכן במדבר והמקדש בירושלים היו מיוסדים עליו: החצר, הקודש וקודש הקודשים. ברשימות הבאות אתייחס בנפרד לכל שם ושלב בעבודה הכוהנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה