שיר להויה

אני מעלעל כרגע בספר "האלה ענת" פרי מחקרו של מ.ד. קאסוטו שהיה חוקר חשוב שמצא את הקשרים העמוקים בין השירה הכנענית לזו המקראית. אני לא פולותיאיסט. אין לי פנתאון אלילי. אבל אני מאוד אוהב מיתולוגיות. המקסימום שהצלחתי להרחיק לכת הוא ההכרה בזכריות ונקביות בתוך האלוהות. יה וה (בשפה הקבלית) או אל ואלה (בשפה הויקנית) או דוד ורעיה (בשפת שיר השירים)..בספר מצאתי שיר נפלא שהאל הכנעני בעל , אל השמיים והחיים, מזמר לפני האלה ענת, האלה הפמיניסטית, בעלת העוצמה והכח שעומדת לו לבעל לעזר (כאחות? כבת זוג??), ואני תוהה ביני לעצמי האם להשאיר את הנמען והמוען על כנם? או שמא לאמץ את מילות השיר ופשוט להחליף את שמות האלים. במקום בעל וענת אולי יהוה אותו אני קורא כהוצאת נשיפת רוח YAAA או כ"הוויה" שהיא מלה מרכזית אצלי המנכיחה את האלוהות בעולם או שמא ברוח הזמן הזה, חג הפסח והאביב וקריאת מגילת שיר השירים, שיר האהבה בין הזכרי לנקבי, נאמר ש-יה שר ומזמר ל-וה? ומצד שני אני שואל את עצמי מדוע זה כזה חשוב? שינוי המילים, השמות, הכינויים, הרי הכל אולי בסופו של דבר הריהו אחד....אז נשאיר את ההתלבטות בצד ופשוט ניתן לשיר הזה להתנגן. הוא יפהפה, הוא מבטא מסרים של שלום ואהבה, של אינטימיות וגילוי סוד, של חיבור בין שמים וארץ, כל רובדי החיים והוא כתוב בשפה מליצית מקראית נפלאה. הריהו לפניכם... תפילה להויה :-) בבקשה:

אספי מלחמה מן הארץ,

שיתי על עפר אהבה,

נסכי שלום בקרב הארץ,

הרבי אהבה בקרב שדות,

חשכי עצך, חרבך השיבי,

תרוצנה פעמייך אלי

תמהרנה רגליך למעוני.

דבר יש לי, ואדבר לך,

נאום, ואגיד לך,

דבר עצים ולחישת אבנים,

שיחת שמים עם ארץ,

תהומות עם כוכבים,

אבני ברק, שמים לא ידעו,

דבר לא ידעוהו אנשים,

ולא יבינהו המון ארץ.

בואי נא, ואנוכי אספרהו

בתוך מערתי אל-צפון,

בקודש, בהר נחלתי,

בנועם, בגבעת גבורה".