רק לפני יומיים סיימתי טיול לקטות של שלושה ימים בצפון. והנה עכשיו , לאחר יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, חוגגים עצמאות. 61 שנה למדינה. מזל טוב! חשבתי לדבר קצת על כל אחד מהאירועים הללו בנפרד. לכאורה מה כאן הקשר. אבל המלה הזו 'עצמאות' כמה חזקה היא בהקשר ההסטורי-לאומי של מדינתנו, וכמה הרגשתי אותה בעצם בעודי משוטט בטבע ומחפש אחר גידולים ללקט ולאכול. האם מדובר בשני סוגים שונים של עצמאות? האם לא חייב להיות קשר מהותי בינהם?כשנשאלתי במעגל הסיום מה אני לוקח איתי הלאה מהטיול הזה הבעתי את התחושה שהטבע עשוי להיות לא רק מקום חביב/נחמד/יפה/נעים/מעצבן/מציק/מפחיד (כל התשובות נכונות) אלא גם סוג של 'בית'. כשאתה בבית אתה מרגיש בנוח, אתה מרגיש שזו הטריטוריה הטבעית שלך, שאתה לא רק מציץ ומבקר. אתה לא אורח. אתה בן בית. אתה עצמאי! כמה חזקה תחושת התלות שלנו בצרכים והרגלים שקנינו לנו, לא במעט הודות לתרבות הנוחות והצריכה הספוגה בנו, כמה אנחנו לא יכולים בלי הפלאפון/83 סוגי אוכל מבושל-צלוי-מטוגן-מוקפץ/מחשב/אינטרנט/טלויזיה/רדיו/אוטו/תכשירי הגיינה וכו' וכו' . אם באים עם כל חבילת החפצים והרגשות האלה ומחליטים לזרוק הכל בקפיצה אל תוך הטבע אתה אמור כביכול להרגיש שעצמאותך הולכת לאיבוד, שהיא נגזלת. עשקו אותי, לקחו את כל מה שנותן לי חופש וטעם. אבל זה לא קורה. בדיוק ההיפך. אתה מגלה סוג של עצמאות אחרת. חזקה יותר, פנימית יותר, נקיה יותר, ואוהבת. נכון, זה היה רק 3 ימים. סביר להניח שהייתי מתייאש כעבור שבוע. אין ספק שיש דרך ארוכה בדרך אל החופש. לעצמאות. אבל הטבע מאפשר לנו לראות את השעבוד. הוא מזמין אותנו לראות שיש בו הכל. צריך רק לפקוח עיניים, להריח, למשש. לטעום , ובעיקר לא לפחד. או אז- כשאתחבר לחייתי שבי אדע גם להיות אנושי יותר. פרדוקס. אבל מאוד הגיוני. היום לפני 61 שנה חזרנו רשמית הביתה. אחרי שנות אלפיים. השבט היהודי, המפוצל והמפורד חוזר ומתלכד, בליל של שפות, עדות, אורחות חיים. אין ספק שזה פלא. ההויה , אמא אדמה ישראל חוזרת וקוראת לבניה. ואנחנו משתדלים להיענות לה. ואומרים תודה. אבל העצמאות כאן כדי שתחזיק לאורך זמן, כדי שתקבל את משמעותה האמיתית, הפנימית לא יכולה להתבסס רק על עוצמה של כלכלה/בטחון/טכנולוגיה. הטבע צריך להיות במוקד החויה כחלק מחויית העצמאות, כחלק ממה שאנו, יצורים חיים במעגל החיים, בני בית בעולם הטבעי. עצמאיים.
כך אני מרגיש בחג העצמאות הזה. חג עצמאות שמח ! 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה